כפרי יעקב בע"מ נ' דניה סיבוס בע"מ ואח'

החלטה

בפניי בקשה לפטור מתשלום אגרה בה חוייב המבקש, הנאמן לביצוע הסדר נושים של חברת כפרי יעקב בע"מ (להלן: "החברה"), בגין הגשת תביעה על סך 14,725,745 ₪. עסקינן באגרה בסך של 368,144 ₪.

על פי תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן: "התקנות") על המבקש פטור מאגרה לעמוד בשני תנאים בסיסיים: ראשית, עליו להוכיח כי אין ביכולתו הכלכלית לעמוד בתשלום האגרה, ושנית, כי קיימת עילה להליך בגינו מבוקש הפטור מתשלום האגרה.

המבקש טוען כי אומנם בקופת הסדר הנושים מצוי סך של כ- 3,000,000 ש"ח, אך לדבריו, לא ניתן לעשות שימוש בכספים אלה שכן על פי עקרונות הסדר הנושים, יש להמתין להחזרת ערבויות בנקאיות של שלושה בנקים, בשיעור נומינלי של כ- 11,000,000 ₪, לפני כל תשלום לנושים שאינם מובטחים. מוסיף המבקש וטוען כי יש להניח כי בעתיד יוכל לשלם את האגרה מתוך זכייתו בתביעה הנוכחית. המבקש מציין כי החברה למעשה אינה קיימת, שכן כל נכסיה נמכרו וכל שנותרה היא קופת הסדר לשם גביית כספים ותשלומים לנושים שונים. המבקש מוסיף וטוען כי יש לו "סיכויים ודאיים" לזכות בתביעה שכן מדובר בעבודות שהחברה ביצעה עבור המשיבה 1, ומהנדס אזרחי ששכר המבקש הגיע למסקנה כי סכום התביעה הוא הסכום המגיע לחברה מן המשיבה 1.

המשיבים מתנגדים לבקשה ומעלים מספר טענות. הטענה העיקרית היא שיש לחברה אפשרות לשלם את האגרה, שכן בקופתה סכום של כ- 3,000,000 ₪, מעל ומעבר לגובה האגרה. עוד טוענים המשיבים כי ניתן לגייס את סכום האגרה מבעלי המניות של החברה וכן מנושיה. המשיבה 1 מוסיפה וטוענת כי החברה לא הוכיחה שבידה עילת תביעה טובה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. די בכך שבקופתו של המבקש מצוי כיום סכום העולה עשרת מונים על סכום האגרה, על מנת שהבקשה תידחה, באשר המבקש לא עמד בתנאי הראשון הנדרש לשם קבלת פטור, קרי, העדר יכולת לשלם את האגרה.

יצויין כי אין בהסדר הנושים כל איסור לעשות שימוש בכספים המצויים בקופת ההסדר לצורך ניהול הליכים משפטיים. האיסור הוא אך ורק על חלוקת הכספים לנושים בטרם תוחזרנה הערבויות הבנקאיות. תשלום אגרת תביעה איננו מהווה חלוקה של כסף לנושים.

רצונו של המבקש לייעד את הכספים המצויים בקופת ההסדר לטובת החזר ערבויות בנקאיות או לטובת הנושים, בכל הכבוד, איננו מצדיק מתן פטור מאגרה. לעולם יימצא למבקש הפטור שימוש מועדף כלשהו בכספים אותם הוא נדרש לשלם כאגרה, ואם נאמץ גישה זו, פטור מתשלום אגרה יינתן כבדבר שבשגרה, בניגוד ללשון התקנות ובניגוד לתכליתן, קרי, שיש לשלם אגרה בגין ניהול תביעות. השאלה האם בנסיבות אלה בהן נדרש המבקש לשלם אגרה בסכום נכבד, שתבוא מן הסתם על חשבונם של הנושים, ראוי בכלל לנהל את התביעה, היא שאלה המונחת לפתחו של מי שאמור לאשר את הגשת התביעה, אך אין לה דבר וחצי דבר עם השאלה האם בנסיבות אלה ראוי ליתן פטור מתשלום האגרה. אין זה ראוי, כעניין שבמדיניות, שהקופה הציבורית היא שתממן את ניהול התביעה, שעה שהמבקש עצמו הוא בעל יכולת מוכחת לשלם את האגרה.

גם העובדה שעסקינן בקופת הסדר, היא כשלעצמה אינה מצדיקה קביעה בדבר העדר יכולת כלכלית, שאם לא כן, כל אימת שחברה תיקלע להליכי פירוק או הסדר, יהיה צורך ליתן לה פטור מאגרה, גם כאשר בקופתה מצויים די והותר כספים לשלם את האגרה (גם אם אין בהם די לתשלום תביעות החוב).

המשיבה 1 הצביעה על כך שרק לאחרונה ביקש הנאמן אישור מבית המשפט של הפירוק, לשלם למומחה שחוות דעתו תומכת בתביעה, שכ"ט בסך 32,938 ₪. הדבר רק ממחיש שהמבקש עצמו סבור שאין מניעה להוציא הוצאות כספיות ניכרות לשם ניהול התביעה הנוכחית, ואין כל סיבה שדווקא קופתה של המדינה תיגרע שעה שנדרש תשלום אגרת תביעה.

עוד אציין כי לא נסתרה טענתם של המשיבים לפיה החברה לא פנתה ל"קרוביה", קרי, לבעלי מניותיה, על מנת לנסות ולגייס מהם את סכום האגרה. המשיבה 1 הצביעה על כך שלחברה שלושה בעלי מניות- יעקב כפרי, נילי כפרי וחברת אורתם סחר הנדסה בע"מ, וכי מדובר בבעלי מניות שיש להם נכסים ויכולת כספית מוכחת. במענה לכך טען המבקש כי מי שמבקש פטור מאגרה איננו החברה, אלא הסדר המנוהל על ידי המבקש, אלא שטענה זו אינה משכנעת, כי גם כאשר מדובר בהסדר נושים, יש די והותר בעלי ענין בגביית כמה שיותר כספים לקופת ההסדר, ולבעלי ענין אלה היה צריך לפנות על מנת לממן את סכום האגרה. אין להשלים עם מצב שבו מי שצפוי ליהנות מפירות התביעה (שלהערכת המבקש, סיכויי הצלחתה "ודאיים", לא פחות), לא יהיה מוכן גם לממן את הוצאותיה. על כן, ככל שבעלי הענין בהצלחת ההסדר סרבו לממן את התביעה הנוכחית (אם בכלל נעשתה פניה אליהם), אין בסרוב זה כדי להצדיק מתן פטור מתשלום האגרה.

לנוכח קיומה של יכולת כלכלית לשאת בתשלום האגרה, אין הצדקה לדחות את מועד תשלומה עד לתום ההליך וגם אין צורך להדרש לשאלת קיומה של עילת התביעה.

אשר על כן, הבקשה נדחית. האגרה תשולם עד ליום 1.4.2012, שאם לא כן – תימחק התביעה.

המבקש ישלם לכל אחד מהמשיבים הוצאות בסך 3,000 ₪.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז שבט תשע"ב, 20 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.

חגי ברנר, שופט

רשם ביהמ"ש המחוזי

תל אביב-יפו התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: